פסק-דין בתיק ב"ל 1412-01-10

1.      לפנינו תביעתו של התובע לתשלום דמי אבטלה עבור התקופה 17/3/09 - 14/6/09, וזאת על פי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995.

2.      הנתבע דחה את תביעת התובע בעניין זה במכתבו מיום 7/8/09, בטענה כי התובע הפסיק לעבוד מרצונו מבלי שהוכח כי הייתה לכך הצדקה, ומשכך אין הוא זכאי לדמי אבטלה עבור התקופה האמורה לעיל.

מכאן, התביעה שלפנינו.

3.      בדיון שהתקיים ביום 23/5/10, לאחר שמיעת הוכחות, הסכימו הצדדים כי ימונה מומחה רפואי בתחום התעסוקתי על מנת שיחווה דעה בשאלה - האם הייתה סיבה בריאותית מספקת להתפטרות התובע לאור הממצאים הרפואיים ותנאי העבודה, כאמור בסעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים התשכ"ג - 1963. ביום 18.8.10 ניתנה החלטה לענין מינוי מומחה רפואי בהתאם לעובדות עליהן הסכימו הצדדים ואשר הוכחו במסגרת דיון ההוכחות.

העובדות, כפי שנקבעו בהחלטת בית הדין מיום 18.8.10

4.      התובע יליד 17/3/78.

5.      התובע עבד בחברת שמירה בין התאריכים 15/7/01 - 16/3/09.

6.      התובע עבד כשומר בכניסה למפעל להבי ישקר. במסגרת עבודתו ביצע בדיקת רכבים, בדיקת ספקים ובדיקה של אורחים המגיעים למפעל. מדובר בבדיקה פיזית, פתיחת תא מטען, בדיקת אורח עם גלאי ותשאולו לגבי נשק.

7.      כן נדרש התובע לערוך מטווח אחת לשנה, לצורך עבודתו.

8.      כשנשאל התובע במהלך עדותו מהו המאמץ הפיזי שהיה כרוך בעבודתו הוא השיב - "האפשרות שאצטרך למנוע חדירה פלילית או פח"עית למפעל או עובד שרוצה לתקוף מנהל שפיטר אותו וכו'".

9.      בסוף התקופה התובע התפטר מעבודתו והצדדים חלוקים האם מדובר בהתפטרות לרגל מצב בריאות לקוי.

10.  בין התובע וחברת השמירה נחתם הסכם פרישה והוא קיבל חלק מפיצויי הפיטורים. לפי הסכם הפרישה, התשלום שולם לפנים משורת הדין כמענק פרישה.

11.  התובע עבד במשמרות, משמרת אחת מדי יום. שעות המשמרות הן: משמרת בקר - 6:30 עד 14:30; משמרת צהריים - 14:30 עד 22:30; משמרת לילה - 22:30 עד 6:30 בבקר.

12.  התובע קיבל דמי אבטלה לאחר שחלפו 90 יום ממועד סיום העבודה ואולם הוא קיבל 4 ימי אבטלה בלבד בהתאם להתייצבותו ובשל כך שמצא עבודה.

13.  הפעם הראשונה בה פרק התובע את כתף שמאל הייתה בהיותו בן 17. מאז היו לתובע עוד 10 אירועים של פריקה, כשהחמורה ביותר בשנת 2004.

14.  בסוף חודש דצמבר 2008 התובע עבר ניתוח בבית חולים שיבא.

מינוי מומחה רפואי וחוות דעתו

15.  בהחלטתנו מיום 18.8.10 מונתה ד"ר אורלי תיבון-פישר (מומחית ברפואה תעסוקתית) לשמש כמומחית יועץ רפואי (להלן: "המומחית"), לשם מתן חוות דעת רפואית בעניין הקשר הסיבתי בין ההתפטרות למצבו הרפואי של התובע.

16.  בתאריך 28.9.10 התקבלה בבית הדין חוות דעתה של המומחית - חוות דעת מיום 22.9.11. בחוות הדעת ציינה המומחית, כי "התובע התקבל לעבודתו כשומר בשער מפעל כשכבר סבל מהמחלה הנדונה, והתמיד בה גם לאחר שנת 2004, אז היה ארוע הפריקה הקשה ביותר. מכאן ניתן להסיק בסבירות גבוהה כי הצליח לעמוד בדרישות התפקיד. לא נמצא ברישומים הרפואיים כל רמז לכך שהרופאים שטיפלו בו סברו כי עבודתו כשומר סיכנה אותו בפריקות חוזרות של הכתף כל משך החלמתו מהניתוח לא פוטר וגם לא התפטר מעבודתו, אלא רק לאחר 3 חודשי החלמה, כשבוע לפני שהרופאה התעסוקתית קבעה כי יכול לשוב לעבודתו, התפטר מעבודתו... לא סביר, כי דווקא לאחר שנותח בהצלחה, ללא הישנות פריקות נוספות של הכתף, לא היה מסוגל לשוב לאותה עבודה שביצע בהתמדה במשך יותר מ-7 שנים".